סיפורים מירושלים

המטבע - ינחמה כהן

הר קדוש ונהדר יש בירושלים, הר ציון שמו. וקדוש הוא ההר , כמו שנאמר: "ואני סמכתי מלכי על ציון הר קודשי".
שם על ההר הזה נטה את אהלו המלך דוד, ושם גם נמצא קברו, במערת המלך דוד.
שנים רבות היה ההר בידי הערבים, והם לא נתנו ליהודים להתקרב אל הקבר היקר ללבם. רק ביום אחד בשנה, יום ז' בסיון אסרו חג של שבועות שהוא יום פטירתו של דוד המלך - הרשו ליהודים לגשת אל חלון שהשקיף למערה. וגם זאת תמורת תשלום. כל אדם שניגש נדרש לשלם מטבע.
סבא שהיה רבה של ירושלים העתיקה והר ציון, נהג לעלות באותו יום להר ועימו כיס מלא מטבעות, כי רבים היו היהודים העניים שרצו להתפלל על קברו של דוד המלך ולא היה להם מטבע בכיסם. והיו גם יהודים רבים אשר באו מהגולה אשר חגגו באסרו חג, יום טוב שני של גלויות, ואסור היה להם לשאת עמם מטבעות.

היה סבי עומד ליד שער הקבר ומחלק מטבעות לכל מי שנצרך.
והיה לו באותו כיס מטבעות, וביניהם מטבע אחת שקיבל מעני , הוא שמר עליה מכל משמר, שכן אמרו: "מטבע של עני מביאה ברכה ועושר" וסבא אכן האמין בכל ליבו כי בזכות מטבע זו מתרבות המטבעות בכיסו. ואמנם כיסו היה תמיד מלא מטבעות, ומעולם לא חסר לו מטבע לתת לעני המבקש להשתטח על קברו של דוד המלך. ומעולם לא נותר לו מטבע בסופו של אותו יום, מלבד המטבע של אותו עני.
והנה באסרו חג של שבועות של שנת תש'ז , שנה לפני הקמת מדינת ישראל ונגאל קברו של דוד המלך, עלה סבא להר ציון כדרכו, ובידו כיס המטבעות. כל היום עמד ליד השער וחילק מטבעות לכל נצרך. ובבא הערב המטבעות בכיסו כלו, מלבד המטבע של אותו עני. הערבים כבר עמדו לסגור את השער, גם סבא כבר פנה ללכת לביתו, והנ ההופיע לפתע יהודי גבה קומה והדור פנים, אורח שבא מן הגולה, והלך בצעדים גדולים אל מערת הקבר. השומרים שכבר אמרו לסגור , ביקשו מן האיש מטבע. לאיש שבא מן הגולה לא היו מטבעות בידו. בלי כסף לא תוכל להיכנס - אמרו השומרים.
כעס האיש ורגז: היתכן ? לאחד מבני בניו של המלך דוד אינכם נותנים לגשת אל קברו ?
אך השומרים בשלהם: שלם מטבע, ותיכנס. לא תשלם לא תיכנס.
ראה סבא את האיש בצערו והיסס. לתת לאיש את המטבע האחרון או לא ? מטבע זה שברכה בו לא היה רוצה להוציא מרשותו. אבל... יהודי יפה זה הטוען שהוא מבני בניו של דוד המלך הרי נסיך הוא. ואיך אפשר למנוע ממנו להתפלל על קבר דוד ?
הרהר והרהר. לבסוף נאנח , הכניס ידו לכיס הוציא את המטבע והושיט אותו לשומרים. ופתחו השומרים את השער והאורח נכנס והתפלל ליד הקבר.
לאחר התפילה ניגש האורח אל סבא , הסתכל בפניו ואמר לו: אינך זוכר אותי ? נדמה לי שאתה היית האיש... נדמה לי שלך נתתי מטבע לפני שנים, בדיוק כמו המטבע שנתת לשומרים. והנה רואה אתה... התקיים בי הפסוק: "שלח לחמך על פני המים וברבות הימים תמצאנו". ובטרם הספיק לשאול שאלות עזב האיש את המקום.
מי היה האיש ? האמנם היה זה העני שנתן לו פעם את מטבע הברכה ? חשב סבא ובליבו דאג: ומה יהיה בשנה הבאה בחג השבועות ?
מניין יהיו לו די מטבעות כדי לפתוח שער לכל עניי העם ?
והנה כשהגיע חג השבועות שנת תש'ח - קרה הנס. נס גדול, גדול מאד לפני החג ברחו הערבים מן ההר, וסבא עלה להר ופתח את שערי הקבר לכל מי שביקש לבוא ולהתפלל.  .
ומאז שורה הברכה על ההר הקדוש, ואין עוד צורך במטבע הברכה.

סיפר וכתב הרב ד"ר ש"ז כהנא




אודותינו
בנין המוזיאון
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תערוכות בעבר
מוצג החודש
כתבו עלינו
תקצירי ימי עיון
מפרסומי המוזיאון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319