תקצירי ימי עיון


תקציר יום עיון "מגילת אסתר" במוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש קפלן ביום 24.3.08

פרופ' רות שפרלינג, בתו של האמן:

בשנים 1939-1949- השואה היתה מרכזית ביצירתו של אריה אלואיל. הוא היה בין האמנים היחידים שהתייחסו לשואה בעת התהוותה.

אריה אלואיל נולד בשנת 1901 בבויבריק בגליציה. במלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לוינה.

הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". לאחר המלחמה חזרה משפחתו לבויבריק ,והוא מקים קן של "השומר הצעיר" בעיירה.

בשנת 1920-הוא עולה ארצה .אלואיל היה ממקימי קבוץ ביתניה עילית וממקימי ההסתדרות. מחליט להיות צייר ונוסע ללמוד בוינה, מתייחס לחבורתו של קוקושקה ומציג תערוכות.

בשנת 1926-חוזר לארץ,ומצייר את נוף הארץ:שקדיות ועצי זית.

בשנים 1930-1932- גר בעיר העתיקה. מצייר את ההרים מסביב ואת בתי הכנסת.במהלך מאורעות 1936 נשרף הסטודיו שלו.במהלך השנים-חלם פעמים רבות שהסטודיו האבוד-חוזר.

בשנים 1939-1949 הספרים הם הנושא העיקרי ביצירתו.

יצירתו שני אספקטים:

פיתוחי לינול - בהם נתן ביטוי לארועי התקופה. הוא העמיד פיתוח לינול מול כל עמוד כתוב. ביום כתיבת ספר עמוס נפלו פצצות על ביתם מאוירונים אטלקיים. ראה את מרדכי כמצביא שהציל את עמו בכח הזרוע.ספר איכה-בן זננו.

האות העברית : אהב מאד את האות העברית

"להקהל ולעמוד על נפשם" - מוטו בחיי אלואיל.פרום גיבור העיירה מסמל גבורה יהודית.

1942- מזכיר את הוריו בפתיחה למגילת אסתר.עדיין לא ידע מה עלה בגורלם.

מוטיב "מנורת המקדש" :

בספרים "היהודי האלמוני",הגדה של פסח -מנורת המקדש חוזרת לירושלים.

פרופ' שלום צבר:" מגילת אסתר באמנות"

פורים היה סיפור של יהדות התפוצות. התמונה היחידה של ספר אסתר באלף הראשון לספירה הוא מביהכ"נ של דורא אירופוס. בעיר הגבול בלב המדבר הסורי חיו כ-200 יהודים. הם הגיעו לדורא אירופוס במאה הראשונה לספירה ,ובנו את בית הכנסת במאה ה-3 לספירה.

ציורי הקיר בביהכ"נ תארו ארון קודש,מנורה,4 המינים,עקידה המסמלים את ירושלים.

ליד גומחת ספר התורה:סיפור פורים.

השאלה: ב-244 לספירה (זמן בניית ביהכ"נ) היה קיים ויכוח :האם להכניס את ספר אסתר לתנ"ך?ספר אסתר-האחרון שנכנס לתנ"ך.(במגילות הגנוזות לא מופיע ספר אסתר. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה' ,הגיבורים נושאים שמות אלים פגניים,לא ברור איך יהודי שושן טבחו בחפים מפשע).

אך לאנשי דורא הסיפור היה חשוב,ולכן הוא בקרבה גדולה לארון הקודש. אחשוורוש לבוש כמלך ססאני בן התקופה.מוציא צו נגד היהודים.מאחוריו אסתר,הגבוהה וגדולה ממנו. יש שימוש במדרשים: כסא אחשוורוש=כסא שלמה. העבירו את שושן כאלגוריה לירושלים.

אסתר חובשת כתר מיוחד (ירושלים של זהב?) כתר של אלת עיר.מרדכי לבוש כמלך הסאסני.המן המוביל אותו לבוש כעבד (ירכיים חשופות,יחף).כל הדמויות לבושות בבגדים פרסיים.בתווך 4 דמויות לבושות בטוגות רומיות,בתנועת הצדעה לקיסר.הקיסר-מרדכי.מנסים להראות לרומים שאם יאמינו באל היהודי ינצלו מהפרסים כפי שהיהודים ניצלו בעבר.

על המן והסוס יש גרפיטי.כנראה-בקרו בשנות קיום ביהכ"נ זרים.בגרפיטי מצוין שהם ראו את הציור.ניקרו את עיני המן בפטיש ובמסמר.מעיד שזו התמונה הפעילה ביותר בביהכ"נ.

יהודים הואשמו במאות 4-5 שספר אסתר הוא אנטי נוצרי. (תליית המן כצליבת ישו).

בימי הביניים:כתבי יד עבריים:

מחזור לייפציג- 1320:

נקמה בגויים.המן ובניו תלויים על עץ.בתו של המן עם שיער בלונדיני שופכת עבוט על אביה.קופצת מהמגדל כאשר

מבינה את הטעות.מרדכי לבוש כאציל ימי ביניימי ,אך חובש כובע יהודי. הילדים היהודים עם ספרים:תו הזיהוי של היהודי:ספר.

רנסנס : קפלה סיסטאינית של מייקלאנג'לו.

אסתר עולה בחשיבותה ברנסנס.נחשבת כמריה.מתווכת בין בני אדםלאלוהות.אסתר נתפסה כאלגוריה למדינות קטנות.המן נצלב.

 

רמברנדט: מתאר חיי חצר.אסתר מתווכת .אסתר אחת מהנשים המקראיות שהופכות להיות בעלות עוצמה.

בחברה היהודית בהולנד ואטליה מקשרים את יהודית ואסתר לחגים.הופכים אותן לגבורות בטקסים חגיגיים.

במאה ה-16 מתחילה ביהדות אטליה תופעת מגילת אסתר מקושטת.עשירי יהודי אטליה מפארים את דמויות אסתר ויהודית.המגילות נתונות בנרתיקי כסף מהודרים,לעיתים קרובות מצויינות על המגילה ראשי תיבות של שם המשפחה. תחרותיות בין שעירי יהדות אטליה.

ניסו להראות ששם ה' כתוב במגילה :הדגישו אותיות מסויימות.לדוגמא: יבוא המלך והמן היום

יש מגילות שנעשו כמגזרת נייר.כל סצינה גזורה לחוד.

במאה ה-17 רוב המגילות בהולנד בשחור לבן. האיורים מתעדים מחזות פורים שנערכו. הסצנות מצויירות בתוך

תפאורה בימתית.

דרך המגילות מתגלים חיי היומיום: שמחה ברחובות הגטו,תחפושות, "נהפוכו". (רכיבה על חמור באופן הפוך).

אטליה-אופייני ריקוד מעורב. רבני אטליה התירו בחתונות ובפורים.ונציה-קרנבל סמוך לפורים. יהודי אשכנז בונציה מקבלים זאת,משתמשים במסכות.ילדים מחופשים תופעה מאורחת.פעם-רק גברים התחפשו.

ברודוס כתבו "כתובה" להמן וזרש,קללות כנדוניה.

תחפושת ביהדות המזרח במאה ה-20.בעיר העתיקה-כבר במאה ה-19. בעירק -כתבו את שם המן וירקו,וכך מחו את שם המן. הרעשן-אומץ ע"י היהודים.

המיוחד בסגנון יצירתו של אריה אלואיל - גליה גביש,אוצרת התערוכה:

אלואיל היה המורה לאמנות של גליה גביש,אך לא היה סתם מורה.אלואיל היה מחנך,ונתן לגליה את הבסיס לתולדות האמנות.אלואיל היה בעל חוש הומור מיוחד.מנסה להראות את המקורות והידע בתולדות האמנותבעזרת חוש ההומור. לקוקושקה,אחד ממוריו של אלואיל היתה השפעה רבה עליו.

האקספרסיוניזם הגרמני: רוב ההדפסים של אלואיל הם בשחור-לבן.הגדרה ברורה בין שחור ללבן.סבר הפנים ברור.העיוותים מכוונים.

בשנת 1945 כאשר רצו להציג את השואה הופיעו בעתונים איורים של אלואיל.

כאשר אלואיל רצה להראות הרס וחורבן: מראה את הרס מגדל טטלין (ברוסיה),העיירה מתהפכת,החייל הצרפתי נופל.ערבוביה.

ההדפסים של מגילת אסתר נראים כקריקטורה.

גליה גביש משווה את יצירות אלואיל ליצירות ג'ורג' גרוס.דמויות נלעגות של הקצינים גם אצל אלואיל.

המן המבקש על חייו נראה כקוזק (חגור חגורת חבל,מגפיים נאציות).

המן מתואר עם צלב קרס על זרועו.

מפלצות מופיעות בתרבויות רבות.המפלצת מופיעה אצל אלואיל כשהוא מתאר את הנאצים.המפלצת מתנפלת על החיילים ושורטת אותם.

חלק מהרישומים שמשו למס' ספרים.

אלואיל מוסיף לאות העברית דמות אביר מיה"ב.

בסוף מגילת אסתר דמותה של אסתר מאויירת כקפואה. גליה גביש טוענת שמקור ההשראה הוא מהקתדרלה של שטרסבורג (יהודה השבויה).

"דמותם שונות מכל עם"-הכניס את ישו,צלב הקרס,הסהר,בודהא.דמויות שונות עם מסכות אירופאיות, כאומר:"כולם נגדנו".

ד"ר אבנר פרץ: השתקפות ספור המגילה בקופלאס לפורים בלאדינו

המגילה משתקפת בספרות הקופלאס בתקופת הרנסנס.

ספרות הקופלס: טורים מחורזים בלדינו. קופלאס: שירה נרטיבית שמספרת ספור.

סימני הכר: יצירה כתובה ונדפסת.שמות הכותבים מופיעים באקרוסטיכון.יצירה מזומרת שהתפרסה בשל כך

בכל רחבי האמפריה העותמנית. פרץ גילה שהקופלס התחבר עוד לפני גירוש ספרד.





אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319