תקצירי ימי עיון


תקציר יום עיון :הגדות במבט אחר:

יום העיון התקיים במוזיאון חצר הישוב הישן ביום 10.4.08 :

קוים לדמותו של האמן/ נאוה רוזנפלד,בתו של אריה אלואיל :

אריה אלואיל אהב לצייר את נופיה של צפת. היה יוצא השכם בבוקר ומצייר את הנופים בלי משקפיים.

בסביבות 10:00 היה חוזר הביתה וממשיך את הציור.

לא היה אכפת לו לצייר אותם הנופים משום שלטענתו בכל פעם זו היתה שעה אחרת ועונה אחרת.

כל לילה לפני שנרדם חשב מה יצייר מחר.

צייר את בתי הכנסת בצפת. היות והיה מיודד עם הנשים שניקו את בית הכנסת התירו לו לצייר את בית הכנסת בשעות שלא התפללו בו.

אהב לצייר חמורים וצייר אותם עם אנשים.אהב מאד בע"ח.נהג להאכיל צפורים.במשך השבוע עבד בצפת 5 ימים ויומיים לימד בתל אביו.חבריו בצפת היו חמורים ועכברים.אהב לצייר נשים צפון אפריקאיות,התיידד איתם וניסה למצוא לבנו כלה צפון אפריקאית.קנה בגדים צפון אפריקאיים וניסה להלביש את הילדים.

בימי מלחמת העולם השניה ישב על יד הרדיו וניסה להבין מה קורה באירופה.

1939-1949 :אדם שרגיל לצייר נופים עובד בבית , מאזין לרדיו ונקרע מחרדה וגעגועים למשפחתו.

כאשר הסתיימה מלחה"ע השניה הוא מצייר תמונות שמן גדולות.

את ההגדה של פסח חלקו ללוחמים בליל הסדר המרכזי בבסיסים. אלואיל כתב על ההגדה הערות בכתב ידו.

הכניס את ילדיו לתמונות העיירה הבוערת: הפגיש בין אביו לנכדו -מפגש שלא התקיים במציאות.

היה ידוע לאלואיל שמשפחתו הוצאה מהעיירה ליערות ושם הוצאו להורג.

בהגדת הפסח שלאלואיל אין מצרים.העיירה שלו היא מצרים.

 

ההכנות לפסח בישוב הישן בעיר העתיקה/ חיים אלקוצר :יליד הרובע היהודי ולוחם בתש"ח.

הילדים היו צריכים לעזור להורים:שאיבת מים מהבור,נקיון.

בערב פסח-כל המשפחה התכנסה יחד.

ההגדה היתה ארוכה מאד כי נאמרה בעברית ובלדינו.טוען שהמצות השמורות בילדותו היו יקרות ותפלות.

היות ולא היה כסף לקנות זרוע,היו מניחים בקערה עצם יבשה.

הארות והערות/מנשה פנסו, יליד הרובע היהודי ומגן הרובע בתש"ח

זכורה לו הדאגה הרבה לעניים .אביו שבתאי פנסו,ז"ל, דאג לאסוף 2 גרוש ממתפללי ביהכ"נ בכדי שהעניים יוכלו לחוג את הפסח.

השוואה בין הגדת הפסח של אלואיל להגדת הפסח של יעקב שטיינהרט וגלייזמר/ גליה גביש-אוצרת ומנהלת מוזיאון חצר הישוב הישן

בהרצאה הובאו מס' דוגמאות להבדלים בין 3 הגדות הפסח.

1.קערת הפסח: קערת הפסח של אלואיל קטנה מקערת הפסח בהגדת גלייזמר.הגדת גלליזמר מתאפיינת בחוש ההומור.

2. מה נשתנה: גלייזמר-קליל. שטיינהרט- חיתוכי עץ כבדים.אותיות אשכנזיות .

3. "ונצעק אליו"- אלואיל מביא את האיור ממגילת אסתר בו מרדכי עומד בראש העם. באיור מופיעים אשתו וילדיו לצד משה. אלואיל מתאים את האותיות לאיורים.משתמש באותיות ספרדיות.

שטיינהרט בניגוד לאלואיל לא יצא מהעיירה. אלואיל- מושפע אף מסביבתו העכשווית.

4. 10 המכות:גלייזמר משתמש במוטיבים המופיעים בתרבות המצרית הקדומה.

המגינים בהגדת אלואיל הם המכה ה-11.אלואיל גרפי יותר משטיינהרט.אצל שטיינהרט צפוף ומטושטש.

5. ארבעת הבנים:

אלואיל גייר רעיונות אירופאים.

גלייסמר מדמה את ארבעת הבנים לבעלי חיים:שועל-חכם,חמור-תם,לוטרה-רשע,כבשה -שאינו יודע לשאול.

אלואיל משתמש בהרבה סמלים בהגדה ובספריו האחרים: המנורה מופיעה בכל ספר כמעט,מתוך שאיפה להחזיר את המנורה משער טיטוס לירושלים. הנשר מופיע בעיקר באספקט של דורסנות מאיימת.

6. "לשנה הבאה":

גלייסמר: הומוריסט:הילד נרדם.

אלואיל: חייל עייף,חייל שומר."חדש ימינו כקדם"- חלק מסמלי אלואיל:משפחה מסורתית מול משפחה חלוצית הבונה מחדש את ארץ ישראל.אלואיל מצטט את עצמו.הגדת פסח היא מעין סיכום של עבודותיו בשנים 1939-1949.

לעומת גלליזמר ושטיינהרט אלואיל העלה את ההגדה לארץ.מתייחס לנס ההגנה היהודית. המוטו שלו:היהודים צריכים לסמוך על עצמם בלבד.

אלואיל מבכה את נפילת הרובע בתש"ח.

ההגדה המסורתית מול ההגדה הקיבוצית/יהודה לוי-אלדמע- אוצר מוזיאון וולפסון:

הגדות הקיבוץ הראשונות נכתבו בשנות ה-20 של המאה ה-20. ההגדות הראשונות נכתבו בכתב יד והיו בהן מעט מאד קטעים מסורתיים. בשנות ה-40 הודפסו בסטנסיל. בקבוצים הראשונים התחושה העיקרית היתה של התכנסות משותפת בחדר האוכל תחושת היחד. המאפיין לא היה הטקסט והחיבור למקורות אלא תחושת ה"ביחד".

בתחילה חלק מהקיבוצים לא קיימו את הסדר באותו היום.במרוצת השנים חגגו בקבוצים באותו היום כמו כולם.

על השולחן הוגשו מצות עם לחם.

בשנות ה-60 חל שינוי.חזרה לפורמט ההגדה הרגיל עם תוספות קיבוציות יחודיות וכלל קיבוציות.

התאספות 4 הבנים באותו טקסט מצליח לשמור על האחדות בהגדה.

ההגדה של פסח שוכללה במהלך מאות שנים.במאות ה-14-15 החל להסגר הקנון להגדה המוכרת לנו כיום.

בתנועה הקבוצית נעשה נסיון לפתוח מחדש את הקנון.

התייחסות לארבעת הבנים בהגדות פראג,ליוורנו,אמסטרדם וונציה.

הגדת אמסטרדם- 1695:

4 הבנים נראים כדמויות בנות התקופה. בהדפסה מאוחרת יותר נוסף רובד של שמים.

צלחת פסח מלונדון :נסיון לחזור על הקנון המצליח הרקע שונה.

כדי להיות עם צריך את ארבעת הבנים.אם מנדים מישהו החוצה- זה לא עם.

בתת המודע מובן שארבעת הבנים הם אחד.ההגדה היא טקס המדבר על היכולת להתבונן פנימה ולומר :מי אני?כל אחד צריך לזכור את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.הגדה של פסח היא השתקפות הדור והשתקפות המאייר בן הדור.

בהגדות פסח הקיבוציות בשנות ה-30 -40 הרשע הוא הבורגני.

סמליות רבה:מנורה,חומה ומגדל. הנורה מסמת את "אור חדש על ציון תאיר".חלק מתפיסת העלם של האנשים שמתרחש כאן משהו חדש.

בשנים האחרונות פסח תופס מקום חשוב בהוויה הקבוצית במקום חנוכה וט"ו בשבט שהועם זהרם.



עבדים היינו

 

 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319