תקצירי ימי עיון

תקציר יום עיון בנושא ספר עמוס:

יום העיון התקיים ביום 27.10.08 בבניין הסוכנות היהודית:

תקופתו של עמוס כרקע להבנת נבואותיו/ מר אברהם לוורבוים

מל"ב,י"ד:  "השב את גבול ישראל".
השיב-הגבולות שייכים למדינה משכבר הימים וכעת הושבו לה.
אמציה השיב את אילת ליהודה , מנגד: רצין מלך ארם השיב את אילת לארם. (מל"ב, ט"ז, א).
סופר דברי הימים מייחס לירבעם השני את פאר מלכות ישראל בימי דוד ושלמה.

עמוס ו: "לחצו עליכם מלבוא חמת ועד נחל הערבה". עמוס מתאר בנבואתו את החורבן לעם השאנן
והשמח מהשגי ירבעם השני.

 

אמצעים ספרותיים בספר עמוס/ פרופ' שלום פאול:

ניתן לתארך את עמוס בגלל שניבא בימי ירבעם השני מך ישראל ועוזיה מלך יהודה.
תור הזהב בתקופת ימי הבית הראשון: ימי דוד ושלמה.
בימי ירבעם השני ועוזיה הגיעו ישראל ויהודה לפסגת ההצלחה הגאוגרפית,כלכלית ותרבותית.
בנבואת עמוס אין זכר לנפילה המהירה אחרי מלכים אלו ולזיהוי הגוי שיפגע ביהודה.
745 לפנה"ס: תגלת פלאסר השלישי מייסד האמפריה הנאו-אשורית עולה על במת ההסטוריה. מרחיב את גבולות אשור עד הים התיכון.הגלה את עשרת השבטים.אשור והכיבוש האשורי לא נזכרים בספר עמוס.
מכאן, מסיקים החוקרים שספר עמוס נכתב לפני 745 לפנה"ס.
עמוס מתריס נגד המצב בו נתון המעמד העליון בממלכת ישראל:שחיתות מוסרית,עיוותי דין, עושק של הדלים.
עמוס מתקוע ביהודה, ומרבית הנבואות הן בישראל.
עמוס מתאר את חיי העושר והראוה של המעמד העליון: אוכלים עגלי מרבק,שותים יין ממזרקות, מושחים גופם בשמן.
הנצחונות בשדה הקרב היוו בעיניהם ערובה לכך שהאל עימם , ולכן הם מרשים לעצמם לחיות חיי עושר ותפנוקים.
עמוס מתנצח בספרו עם כהן בית אל. בספר יש דברי תוכחה ונחמה.
הספר עבר עיבוד עריכתי מובהק, ומתאפיין בסדרות ספרותיות.
ספר עמוס מסודר ע"פ:

  • 8 נבואות על הגויים
  • 3 נבואות המתחילות ב"שמעו את דבר ה'"
  • 2 קינות המתחילות בלשון "הוי".
  • 5 המראות, שבתוכן סיפורון קצר של התנצחות עמוס עם הכהן מבית אל.
  • 2 יחידות:יחידה על דברי עונשין על ההתפארות , ויחידה על התקוה והנחמה לסיום.

עמוס הרבה לנסח דבריו בצורה מיוחדת.ידוע כמערער על מוסכמות.
עמוס הוא הנביא הראשון שנקרא על שמו ספר, ולכן הוא הנביא הספרותי הראשון.הוא מחולל מהפכות רבות.
נביא הוא אדם שנקרא ע"י האל.הוא בא בשליחות אלוהית כדי להטיף לעמו, קטגור ומוכיח.
אך עמוס הוא גם סנגור.
בתוך המראות-ה' מתריע על אסונות המתרגשים ובאים על עם ישראל ועמוס מבקש סליחה על עם ישראל.
פעמיים מצליח לשכנע את ה' לא להמיט אסון על עם ישראל, ומצליח לבטל.לא מצליח ב-3 הנותרות.
ירמיהו נביא החורבן מחרף נפשו ומתפלל עבור העם..
תפקיד נביא האמת להיות קטגור וסנגור.עמוס ממלא זאת ומצליח פעמיים.
עמוס- נביא נועז.
החידוש המייחד את עמוס: המעמד העליון בשומרון היה בטוח בנצחונו בגלל שקיים את הפולחן הדתי.
עמוס הוא הראשון המכריע ש"אהבת לרעך כמוך" חשוב יותר מהפולחן הדתי.
הראשון בין הנביאים המעלה את המוסר כערך עצמי.
הקרבן יירצה אם המקריבים רצויים.בפעם הראשונה הפולחן מותנה . (בספר ויקרא- אין התניה כזו).
המוסר יכריע את גורל העם.
יום ה' -יום הישועה. עמוס אומר: "חושך ולא אור".יום ה' יגיע אך יהיה חורבן.
האל הוא אוניברסאלי וכפי שהוציא את עם ישראל ממצרים הוא הוציא את הפלישתים מכפתור.
בכל המקרא- מופיע עם ישראל כעם הנבחר. עמוס טוען שכל העמים נבחרים, והממלכה החטאה תעלם.
הברית- היחוד של עם ישראל.
עמוס אוהב הפתעות ,אוהב משחקי לשון: "הגלגל- גלה יגלה".
מסתבר שבצפון דברו בדיאלקט שונה מאשר ביהודה. (סבולת במקום שיבולת).
מחרסי שומרון נלמד שהדיאלקט הצפון ישראלי היה שונה. יין נקרא כ- /
.YENN
עמוס דיבר כצפון ישראלי, אך העריכה של התנ"ך נעשתה ע"י דרומיים.
"כלוב קיץ אני רואה" בדיאלקט הדרומי.
בדיאלקט הצפוני : "כלוב קץ אני רואה". כלומר: ה' יביא את הקץ על ישראל.
יחודיות ספר עמוס:
עמוס מציין "על שלשה פשעי דמשק וארבעה לא אשיבם", אך בפועל מציין רק אחד.
כאשר מצויינים מס' עוקבים הדבר מלמד על שיא.
במקרא מופיעים 3 מס' טיפולוגיים המביעים שלמות: 3,7,10.
שיא השלמות: מס' הנקוב בפרוטרוט. במקרא הספירה היא 7, השיא- הוא במס' שמונה.
לדוגמא: ברית מילה, שמיני עצרת.
עמוס אוהב להפתיע ולתת מכות מתחת לחגורה. (אחרי שמונה את האומות החטאות, השמיני-ממלכת ישראל).
חוזר במילים שונות על תאור החורבן.חוזר בנוסחים שונים על שאלות רטוריות: אריה שאג מי לא ירא?
טוען שהוא נביא משום שה' רצה שינבא ולא משום שרצה.

הסבל והתקווה באיור ספרי התנ"ך של אריה אלואיל/ הגב' גליה גביש

אריה אלואיל אהב לצייר ציורים צמחיים.
1939- "מתור הארץ" מתאר את העיר העתיקה בירושלים: בית ספרדי, יהודים חובשי שטריימל.
הדפס ענבים המזכיר את המרגלים. הקבלה לציור חדר האוכל בדגניה א' שנעשה ע"י דוד נבות.
בשנת 1939 כתב את מגילת רות ואת "היהודי האלמוני".
1939- הנאצים פולשים לפולין.אלואיל דואג מאד למשפחתו.החלו להגיע שמועות על רדיפות הנאצים.
הוא מתאר את הנאצים כמפלצות. לשון המפלצת דמויית נחש. הנחש מסמל הסתה.
אלואיל מעצב את העמודים בספרים ובמגילות באופן יחודי ע"פ הטקסט.
את עמוס מצייר אלואיל כאדם חזק בשדות השומרון.
יתכן ומושפע מפסל "החוזה" של ארנסט ברלך מ-1916.
הנביא מטיף מוסר מחד, ומאידך מבכה על אובדן העם.
המפלצת והשאול: נושא שחוזר הרבה אצל אלואיל.
1940- מטוס הפציץ את תל אביב . זכר לאותו ארוע נמצא באיורי אלואיל בספר עמוס.
אלואיל-אמן אקטואלי המתעד ארועים בני זמנו.
"וישראל גלה יגלה מעל אדמתו" :היהודים מגורשים ע"י המפלצת.
בצע כסף: אלואיל מתאר את הגרמנים תאבי הבצע. הדמות מזכירה מאד את הדמות של רודף הבצע של ג'ורג' גרוס מראשי האקספרסיוניזם הגרמני.
חיית טרף: מופיעים באיורי אלואיל:אריה,נחש,ודב, כחלק מהסבל העובר על העם היהודי.
ארבה גורם לכליון המזון, ואף בע"ח מופיעים במצב קשה.
שופר- הכרזת מלחמה. ירושלים עולה באש.אנשים נסים על נפשם.
מיתוס הרועה המופיע בספר עמוס מזכיר את החלוצים. עיבוד האדמה כאידיאל.
אלואיל מראה תמיד בסמיכות לחלוצים אנשים דתיים מתוך כמיהה שהעולם הישן והעולם החדש יחיו בהרמוניה.
מראה נטיעה כסמל לילדים ופריחה בעתיד.

השקמה-מהסוואנות באפריקה אל מישור החוף של ישראל"/ פרופ' אבינועם דנין

שקמה- עץ הבר של מזרח אפריקה. השיקמה ניטעה ע"י בני אדם, והובאה כצמח תרבותי למצרים הקדומה לפני למעלה מ-5000 שנה.השקמים מנצלים מים.
תוספתא שביעית,ז,א: "סימן לשפלה שקמים".
במצרים שמשה השקמה כעץ לבניה.במשנה ובתלמוד דנים בשקמה.גריפת ענף שצומח מהגזע.
גרפו את הענף עם חלק מהגזע. שימש לנטיעה וריבוי ללא זרעים של השקמה או חוטר.
פגות- בשקמה מתפתחות על הגזע.מתקימת סמביוזה בין הצרעה לפיקוס. הפיקוסים בארץ לא יכולים ליצור זרעים .הם נעזרים בצרעה המגיעה מעץ אחר ומביאה עימה אבקה.
במזרח אפריקה:פרחי השקמים יוצרים זרעים.
בארץ- זן שבני אדם הביאו ממצרים:פגות ללא הפריה.
הצרעות גרמו לעפצים .
בליסה - חיתוך הפגות.
כל הפגות שנמצאו בפרמידות במצרים היו חתוכות.
נחתכו עH" סכין חדה.
תבליט מתביי במצרים הפרעונית:כל הפגות בלוסות.

הבליסה-תהליך שמביא לזירוז הבשלת הפגות ומשפר את אפשרות הליקוט.



 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319