תקצירי ימי עיון

תקציר מפגש בנושא הספרדים בני הישוב הישן בירושלים ותלמידי הגר"א

מרצה: ד"ר אריה מורגנשטרן

המפגש התקיים במוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש קפלן ביום 2.11.08

ראשית המאה ה-19 מזמנת בירושלים שתי קבוצות חשובות:קבוצה ותיקה וקבוצה ממזרח אירופה.
הקהילה הספרדית הגיעה בעיקר אחרי גירוש ספרד,ומקיימת רציפות ישובית יהודית בת כ-500 שנה.
לקהילה זו היתה עליונות על כל עדה אחרת שהגיעה, היות והיו נתינים עותמניים: התלבשו כבני הארץ,
הכירו את התרבות המקומית וחלקם אף עבד למחייתו כבעלי מלאכה.
בשנת 1839 משבר כלכלי ,הקשור לניסיון נפוליאון לכבוש את הארץ. העותמנים חששו וחשדו ביהודים
בשיתוף פעולה עם נפוליאון. היהודים עבדו בשבת כדי לחזק את חומות ירושלים ואף נקנסו ע"י העותמנים
ככפרה על שיתוף פעולה.
האשכנזים ,תלמידי הגר"א, מגיעים בשנת 1808- הם בעלי אופי שונה לחלוטין.
מניע העליה לארץ הוא משיחי. תלמידי הגר"א עולים כדי לקרב את הגאולה ע"י ישוב הארץ ובניית ירושלים בשליחות הגר"א.
לתפיסתם, הגאון היה בעל שליחות אלוהית לפרסם את תהליך הגאולה.
הגר"א מבשר הגאולה. בשנת 1840- הגאולה עתידה להגיע.
הקבוצה הספרדית לא משיחית. הם גרים מטעמים פרקטיים, רצון ללמוד תורה בארץ,ללא שליחות משיחית.
הספרדים יושבים בירושלים והאשכנזים -לא, בגלל ר' יהודה חסיד (1700).
האשכנזים שלא יכולים להתיישב בירושלים מתיישבים בגליל (בעיקר בצפת). הסיבות להתיישבות בגליל:
מים, קונסולים בערי החוף של סוריה.
1812- מגיפה קשה. (מתוך 511 עולים, מתים כ-440).
האשכנזים שואלים עצמם מדוע נגזרה עלים מגיפה קשה זו?
ר' מנחם משקלוב טוען שהמגיפה בגלל שלא התיישבו בירושלים.
1813- דיון בשאלה: מה עושים כדי להתיישב בירושלים?
1816- מחליטים לעלות לירושלים.
הספרדים שומעים על נסיונות אלו ומבינים שאם האשכנזים לא ישלמו את החובות -יחייבו את הספרדים.
ר' מנחם משקלוב נפגש עם חיים פרחי , ראש ממשל הפחה בדמשק.
מגיעים להסכם שתלמידי הגר"א יהיו חלק מהקהילה הספרדית. הערבים לא ידרשו מהם חובות והם לא יבקשו
את כספי התרומה ליהודי ירושלים.
1816- 9 תלמידי הגר"א עולים לירושלים מחופשים לספרדים, כדי שלא ידרשו לשלם חובות מימי ר' יהודה החסיד. חתמו שלא ידרשו את כספי התרומות שמגיעות מאירופה.
הערבים מגלים שהם אשכנזים, ומתקיים מאבק של הקבוצה להישאר בירושלים, שמצליח בסופו של דבר.
כעבור 50 שנה - מס' האשכנזים בירושלים מגיע לאלפים.
ר' מנחם מנדל משקלוב מקים חצר ובית מדרש בחצר של ר' חיים בן עטר.
בגלל אכיפת תקנת עומר- אסור ליהודים להקים בתי כנסת ולהתפלל בהם.
במתחם ארעת בתי הכנסת הספרדיים היתה סוכה ובה התפללו תלמידי הגר"א.
הספרדים ,ובראשם ר' שלמה סוזין, מקבלים את חסידותו של ר' מנחם משקלוב, ומחליטים לסייע להם.
ר ישראל משקלוב,נמצא בצפת, ומחליט להלחם בהגמוניה הספרדית בא"י.
תקנה יחודית לארץ ישראל: תקנת העזבונות.
היות ובני ארץ ישראל נטולי חסכונות והכנסות, כאשר עולה מגיע לארץ עם רכושו- הקהילה הספרדית יורשת אותו לאחר מותו,ולא בני משפחתו.
גדולי ישראל הגנו על תקנה זו היות והיה אחד ממקורות ההכנסה הגדולים של היהודים הספרדים.
1819- ר' ישראל משקלוב, החליט לכתוב חיבור הלכתי נגד תקנה זו.שלח את החיבור לגדולי ישראל בחו"ל
כדי לקבל גיבוי. תלמידי הגר"א הביאו כספים רבים עימם ולכן יצאו כנגד תקנה זו.
מתחילה מלחמה של שו"ת בנושא חוקיות תקנת העזבונות.
1820- חיים פרחי נרצח ע"י הפחה בעכו.
מגינם של הספרדים והאשכנזים נעלם. האוכלוסיה היהודית עוברת טלטלה , היות ונדרשו לשלם מיסים כבדים שלא ששלמו בימי חייו של פרחי.
ר' מחם משקלוב מתנגד למאבק של ר' ישראל משקלוב. מוכן לתמוך ולהיות חלק מהספרדים בירושלים.
מוכן אף לתת הכנסות מתקנת העזבונות. פיצול בתוך האשכנזים . ר' מנחם משקלוב מבין שלא יצליח
להביא את הגאולה ללא הסכמת הספרדים.
1820- מאבק בין הספרדים והאשכנזים להוציא את ר' מנחם משקלוב.
1821- חרם ספרדי על האשכנזים ושלוחיהם.
מארכיון קהילת ליוורנו נלמד שהספרדים חוששים שהאשכנזים יכלו אותם. מוציאים כתב חרם על האשכנזים.
טוענים שהאשכנזים חיפשו את הגנת הקונסולים אחרי מות חיים פרחי.
הקפיטולציות- סטטוס פוליטי: האזרח נתון לשיפוט הקונסול,אינו חייב מיסים ומכס.העותמנים אינם יכולים לשפוט אותו.
האשכנזים קבלו את הגנת הקונסולים הזרים, והספרדים נותרו ללא מגן.
1820- שנה קשה בתולדות הישוב. מלחמת עדות בפתח.
ההצלה באה מאנשי ירושלים. מוכנים לוותר לספרדים ועל זכויותיהם כנתינים זרים, ולשם את המיסים כחלק מהעדה.
המפנה מגיע בשנת 1822: ר' שלמה צורף וצבי לעהרן נפגשים באמסטרדם.
פשרת אמסטרדם: כל אחד יקבל את חלקו :אשכנזים וספרדים.
1825- הסכם פשרה בירושלים. (התגלה בארכיון ונציה).
האשכנזים מקבלים את המרות המוחלטת של הספרדים. מאידך- הספרדים מקבלים את התביעות המשיחיות של האשכנזים.
הספרדים לא רוצים להיות מעורבים, אך מעוניינים לסייע ברכישת החורבה, שאמורה לקדם את הגאולה.
1831- א"י עוברת לשלטון מוחמד עלי.
מוחמד עלי בקש לקבל לגיטימציה לשלטונו בא"י  מהמעצמות ,ומכריז על רפורמות לטובת היהודים והנוצרים.
לדוגמא: התיר לבנות את ארבעת בתי הכנסת הספרדיים.
יש תיאורים דרמטיים המראים איך בחורף הגשם היה יורד על מתפללי ארבעת בתי הכנסת הספרדיים. מי שהיה תוקע מסמר על אחד מהקורות הרעועות היה נתבע לבי"ד.
בעקבות הרפורמות של מוחמד עלי, הספרדים מתחילים לרכוש אדמות והאשכנזים מקבלים זכויות.
1836- היתר ליהודים האשכנזים לבנות את בית הכנסת "החורבה".
האשכנזים הצליחו להוציא פירמן מהסולטן העותמני שחובות שעברו עליהם מאה שנה לא תקפים.
שלמה זלמן צורף נוסע למצרים להביא את הפירמן.
בשנים אלו המעצמות מתחילות לשחק תפקיד מרכזי.היהודים לא היו מצליחים לעולם להתבסס בירושלים
אלמליא סיוע המעצמות.
הקונסולים שרצו להתערב בנעשה באמפריה העותמנית, הגנו עליהם כי הם אפשרו להם להתערב בענייני האמפריה העותמנית.
1855- מלחמת קרים. מוסא אפנדי הארכיטקט של הסולטן בא לתקן מסגדים על הר הבית.
הפרושים בקשו ממנו לתכנן בית כנסת גדול וגבוה.הוואקף לא יכול היה להתנגד למוסא אפנדי.מאז חורבן בית המקדש לא היה מבנה גבוה כחורבה.
בסיוע הקונסולים- האשכנזים החלו לעלות בהמוניהם לארץ ישראל. התחושה היא שהחלה הגאולה.
הפרושים משנים את סדרי התפילה.(לא אומרים תיקון חצות,ו"התעורי מעפר קומי" כי התחושה היא שהמשיח והגאולה כבר כאן).
חל מהפך בירושלים: מחלוקת קשה בין הרב גאגין ומשפחת נבון לאשכנזים.
1841- האשכנזים מקימים בית דין עצמאי.
1856- האשכנזים קונים חלקת קבר עצמאית בהר הזיתים.
1869- שחיטה אשכנזית עצמאית.
הספרדים מאבדים את ההגמוניה בגלל :
1. לא אקטיביסטים דיים כתלמידי הגר"א
2. תלמידי הגר"א והפרושים הצליחו לקבל עורף מדיני מהקונסולים.
זה גרם למהפך בירושלים: ראשית מאה 19 כ-2000 ספרדים, סוף מאה 19:האשכנזים עולים במספרם על הספרדים.לאשכנזים יש מוסדות משל עצמם (תלמודי תורה, ישיבות, בתי הכנסת).
ההתפתחות נובעת מתחושת שליחות של תלמידי הגר"א להבאת הגאולה.
מאידך- הקונסולים מתערבים בחיי המדינה ללא הרף, ומביאים לעליונות העדה האשכנזית על ההגמוניה בירושלים.

 

מארכיון ליוורנו ידוע על יהודים ספרדים ואשכנזים שהגיעו לאיטליה כדי להתרים.




 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319