תקצירי ימי עיון


תקציר מפגש בנושא: הצנע והשוק השחור


המפגש התקיים עם מר משה מאור  במוזיאון חצר הישוב הישן ע'ש קפלן  ביום 27.3.09 :

 

עם קום המדינה נפתחו שעריה לעולים. בישוב הותיק נרשמה אבטלה של כ- 10% מהאוכלוסיה.
אחוזי האבטלה בקרב העולים היה גבוה יותר.ענף היצוא העיקרי היה תפוזים.
לעומת עליית בעלי ההון מגרמניה בשנות ה-30 , העליה לאחר קום המדינה עליה חסרת כל.
ההערכה שרווחה היתה  שעלות קליטת עולה חדש תהיה בין 2000-3000 דולר. סברו שיגיעו 100,000 עולים בשנה. מרבית הכסף לקליטה הגיע מתרומות יהודי ארה"ב.
היתה בעיה קשה של מחסור במטבע זר. כספי הסוכנות בבנק אנגלו-פלסטינה היו מוקפאים עד ראשית שנת 1950.אנפלציה גבוהה שעלתה מ-12/1947 ל-2/1949 בלמעלה מ-35%.
היה מחסור במזון. בקיבוצים ובמושבים המצב היה טוב מאשר בערים.
נקבעה אידיאולוגיה של צנע ע"י בן גוריון ודב יוסף.
קבעו מה התפריט, מה הלבוש ומה ההנעלה.
בפורום כלכלי באוניברסיטה העברית בשנת 1968 הצדיקו את הצנע. הפתרון היחיד לפתרון בעיית המחסור.
נציגי מפא"י שעמדו בראשות המדינה דאגו לשיוויון בין המעמדות.חששו מהיווצרות פערים אדירים על בסיס כלכלי. הצנע והקיצוב הם לא שיטה ישראלית.השיטה הונהגה במלחמת העולם השניה באירופה. בישראל יישמו על סמך מודל אנגלי בלונדון.
מקור השם: AUSTERITY פירושו פשטות סגפנית.
את השם "צנע" טבע הלשונאי ראובן אלקלעי, שהועסק בלשכת העיתונות הממשלתית המנדטורית.
אורי צבי גרינברג הציע לתרגם ל"דחקות של חלוצים".דרש לראות בתוכנית הצנע "חוקת חיים לכל החיים".
הצעת נוספות לתרגום: ישרות, ענווה, פשטנות, קפד, קפידות,יושר.
ביום 6.3.1949 הוצגו קווי היסוד של הממשלה הראשונה בפני הכנסת. בן גוריון אמר: כל מי שסבור שהקטנות הנדרשות מאיתנו הן פחות נעלות ופחות חיוניות וקובעות מגדולות טועה טעות מרה ומסוכנת.
אפריל 1949:המדינה קובעת היכן קונים והיכן צורכים. שם החנות הקמעונאית בה ניתן היה לקנות את המוצרים הופיעה על הפנקסים.
דב יוסף ,מושל ירושלים בתקופת המצור,נבחר לעמוד בראש משרד האספקה והקיצוב. דב יוסף היה משפטן בהשכלתו. פרש מר נפש מתפקידו.
ההקצבה היומית לנפש נקבעה ע"י מומחה אמריקאי לתזונה.
הקצבה זו כללה:
לחם אחיד ללא הגבלה
50 גרם תירס
58 גרם סוכר
60 גרם קמח
17 גרם אורז
20 גרם קטניות
20 גרם מרגרינה
8 גרם איטריות
200 גרם גבינה רזה
600 גרם בצל
5 גרם בסקויט
עבור שמחות,נשים הרות וחולים - היתה הקצבה גדולה יותר.
נשים הרות קבלו תוספת בשר וגבינה צהובה.
תינוקות קבלו תוספת קורנפלור וסוכר.
הבסיס היה 1800 קלוריות ליום,בפועל- 2400-2600 קלוריות ליום.
המחירים היו אחידים בגלל הפיקוח הממשלתי.
שנה לאחר כניסת מדיניות הקיצוב, סל המזון החודשי כלל:
4 ק"ג תפוחי אדמה
50 גרם סלק
5 ביצים לילד, 2 ביצים למבוגר
100 גרם קפה
50 גרם תה
250 גרם עוף

לא כולם נאנקו תחת משטר הצנע. בעיתונים מאותם הימים מוזכרים נכבדי הממשלה שקבלו דוחות משוטרים
יען נתפסו זוללים במסעדות.
היו פנקסים שונים. בירושלים במצור היה פנקס בצבע שונה מפנקס אחרי קום המדינה. כל שנה יצא פנקס חדש. כל שנתיים שונתה צורתו. החלוקה היתה קפדנית. לכל אחד במשפחה היה פנקס משלו. לילדים היה פנקס משלהם.
נוצר מצב אבסורדי בו עוזרת בית שלה עשרה ילדים מכרה תלושים לבעלת הבית.
מרכזי החלוקה היו מועצות ועיריות. קבלת פנקסים בהצגת תעודת זהות. על התעודה חתמו "מקבל נקודות" או "קבל תעודת מנות".
אשה הרה/חולה קבלו תלוש מיוחד לתוספת מזון, ובעקבות זאת כמות החולים עלתה משום מה..אספקה מיוחדת לחיילים ולחולי שחפת: שוקולד.
בפנקסים צויין עד/למעלה מגיל 18. היו כרטיסי מזון למוסדות, כגון:בתי ספר.
היו תלושים לקרח.
הפנקסים היו בצבעים שונים עבור ילדים ועבור מבוגרים.
בשנות ה-50 היו פנקסים עם נקבובי מחשב מאחור. לא היתה שיטה מסודרת.לעיתים לקחו את התלושים באופן אקראי. עמדו בתור לקניית המוצרים. כל יום הקונים עמדו בתור לקנות את המוצרים . כל יום הירקנים הלכו למקום חלוקת המזון,לראות מה קבלו ולמכור.
המוצרים לא הגיעו בבת אחת. עקרות הבית עמדו במס' תורים במקביל. לעיתים כשהגיע תורן סוף סוף 
כבר לא היה מה לקנות.
המידע לציבור ניתן בכרזות.
איכות המוצרים היתה ירודה כל כך  "נעליים לכל", "בגדים לכל" עד אשר עמוס קינן התבדח: "שמאטעס לכל".
טחנות הקמח טחנו וקבלו תשלום על הטחינה. הממשלה ספקה את חומר הגלם וקבעה את המחיר.ליד כל מרכז חלוקה עמדו שוטר ופקח ווידאו שלא מרמים/גונבים.
ניתן היה לקנות ביגוד תמורת תלושים.
מפכ"ל המשטרה,סגנו,בן גוריון ודב יוסף הקימו מטה למלחמה בשוק השחור המתפתח ומגיע לשיאו בשנות הצנע.
כרזות דוגמת: "חסל את השוק השחור ולא יחסל הוא אותך".הקימו מחסומים בכניסות לערים ורכבים נבדקו ע"י שוטרים ופקחים. הפעילו את השב"כ כנגד מפעילי השוק השחור. בתי דין מיוחדים ששפטו פעילים בשוק השחור.
נמצאו דרכים לעקוף את השוק השחור באישור הממשלה: משפחות יכולות היו לקבל חבילות מזון מחו"ל.
הממשלה קבעה מה ניתן לקבל בחבילות אלו, שהי פטורות ממכס.
הסיטונאים הדביקו את התלושים על דף וקבלו סחורה על סמך התלושים.
הממשלה הוציאה תפריטים מיוחדים. מסוף שנת 1950- החלה הקלת מה בגזירות הצנע. יתכן מתוך ראיית הבחירות באופק (1952) וכחלק מהמלחמה בשוק השחור.
עד שנות ה-60, הקצבה במוצרים מסויימים: סוכר,דברי מתיקה בעיקר.
הצנע התעצב ככשלון והתערבות גסה בחיי האזרחים.



אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319