תקצירי ימי עיון

תקציר יום עיון בנושא:מפות, תיירות ומה שביניהן

התקיים ביום ו' 17.4.09   במוזיאון חצר היושב הישן בשיתוף האגודה לאמנות יהודית

תרצה שטיין (לבית ברמץ):

אבי, שמעון ברמץ ז"ל, נולד ברחוב אור החיים 3. לפני כשנתיים סיפר על  זיכרונות ילדותו.
נכד בכור שחוזר מהחדר  וכל המשפחה מתרפקת עליו ומרעיפה עליו אהבה. אבא היה ילד סקרן שאהב להסתכל סביב ולהקשיב לאנשים.
נהג להתבונן בעוברים ושבים תוך השענות על אדן החלון ,מלקק את האבן. בשנת 1967 אחרי שחרור העיר העתיקה , לקח את הילדים לסיור בסמטאות. אחי הקטן שהיה בן 7, ניסה ללקק את האבן על אדן החלון.
המאפיין את אבא היה הקשבה.
לפני 8 שנים עבר ניתוח קשה. לאחר שהחלים הגיע למסקנה שה' הציל אותו כדי לספר את סיפור העיר העתיקה.

נירית שלו- כליפא: מסע בארץ ישראל - האיקונוגרפיה של גלויות דפוס מונזון בראשית המאה    
העשרים

לפני כ-5-6 שנים בעקבות ביקור בביתו של שמעון ברמץ בבית חנינא, החלתי לעסוק בהדפסים מבחינה אומנותית.
הטענה היא שהגלויות מעבירות מסר.
שימוש באמצעים המודרניים והאופנתיים להעברת הבשורה. הדפוס חובר לאמנות כדי להביא לתייר את פרסום הנס : מסע בארץ ישראל.
סדרת הגלויות בת 20 תמונות מתחלקת למס' קבוצות עיקריות:

1. מקומות קדושים:

הליבה : ירושלים וסביבותיה
העיטורים: גמלונים,עיטורים צמחיים.
האחים מונזון נשלחים ב-1890 ללמוד ליטוגרפיה בגרמניה.
בחבצלת (1896) נכתב :" בפרק חרוש וחרושת של עירנו הקדושה אנו מונים את הליטוגרפיה... אחים בני  
אם אחת :האחים מונזון.הבכור שבהם חונן בכישרון הציור...מיום ליום התגברו הדורשים לה"...
בגרמניה נפגשו האחים עם סגנון הארט נבו המתפתח (שימוש במדליונים וארכיטקטורה).
בסוף המאה ה-19 יש קדחת גלויות הדואר המאויירות. הטמפלרים יוצרים מסגרות. האמנות הופכת להיות  
פופולרית ומייצגת מסרים. שיא גלויות הדואר בביקור וילהלם השני בירושלים בשנת 1898.
בגלויה מוזכר המרחק מקבר שמואל הנביא לירושלים (1 שעה צפון מערב לירושלים). מעין מדריך למקומות  
הקדושים. מידע הניתן בצורה מאד ברורה כדי שניתן יהיה להתרשם ולערוך את המסע.

2. שערי ירושלים:

3. שכונות ירושלים:
השלישיה המייצגת הקדמית של שכונות ירושלים: בתי מחסה,משכנות שאננים ונחלת שבעה.
תיעוד ראשוני של שכונות סוף מאה 19: נחלת ציון,כולל אונגרין,מזכרת משה, אהל משה,זכרון טוביה,   
השכונה הג'ורג'ית, בית יעקב, כפר השילוח.
תיעוד 30 שכונות ירושלמיות שנבנו עד סוף שנות ה-90. הסדרה מבוססת על תחריטים וצילומים ראשונים.
גלויות אלו מתוארכות כנראה לסוף העשור הראשון של המאה ה-20.

 מקור התצלומים:

הצילום העברי של המושבות מתפתח כעשור לאחר ישובי עליה ראשונה (שנות ה-90 של המאה ה-19).
הצילומים נותנים תמונת אמת אך לא נחשבו אמינות. הצילומים הראשונים מטושטשים מאד.
שימוש בלוח אחיאסף. האחים מונזון לוקחים את המקורות שעומדים לרשותם (מראשית שנות ה-90 של המאה ה-19) ומקבץ תחריטים. ממחזרים את המקורות.
לכל אמן היתה פרשנות משלו.
האוסף שימר תחריטים וצילומים של השכונות הירושלמיות והמושבות הראשונות. הנציח תיעוד שלא נשמר של השכונות הירושלמיות.
כתוב על אחת הגלויות: "איסור השגת גבול היא מהתורה וגם אסורה מחוקי הממשלה".

4. 3 גלויות "זכר לחורבן"
"על נהרות בבל".
מפת השבטים: משמעות דתית ולאומית על גבי מפת  א"י.
תבנית עיר הקודש: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.
חיבור שמונזון מרגיש כנציגי הישוב הישן. מונזון- החוליה המקשרת אל הישוב החדש ,המושבות והשכונות פורצות הדרך.
מחורבן לגאולה: שבטי ישראל חוזרים לגבולם.מסע להתחדשות הארץ גם בשבתך בגולה.

הערה:
גליה גביש, אוצרת התערוכה:
הציור בארץ ישראל החל עוד לפני "בצלאל" עם רוזין ומונזון. המיוחד במונזון לעומת אמנים אחרים בתקופתו
בארץ שצייר ציור. ניתן לראות פרספקטיבה ושינוי גוון בהתאם לאור וצל.

ד"ר אבי ששון : תרומת דפוס מונזון לקרטוגרפיה של ארץ ישראל

העיסוק היהודי בקרטוגרפיה היה חלק מעיסוק בגאוגרפיה בכלל ומתוך מטרה לתת תמונת נוף שלמה ככל הניתן של א"י הן לקורא העברי בא"י ובגולה. ספרי גאוגרפיה של א"י שנכתבו בארץ ובאירופה והיו אמורים להוות השלמה בארון הספרים היהודי הממוצע.(לדוגמא: תלמיד חכם שהיה זקוק לספרי עזר בגיאוגרפיה).
המפות העבריות הראשונות הופיעו כנספח להגדה של פסח (סוף מאה 17-18).
מונזון וצייריו השתמשו במפות של יהוסף שוורץ.יהוסף שוורץ מגיע לארץ בשנות ה-30 של המאה ה-19. הוא כותב,מצייר ומשרטט מפות.
לזכות מונזון יאמר שהוא הביא לתפוצה רחבה של חומרים שהיו נדירים יחסית עד למחצית המאה ה-19.
גולדהר כתב ספר על אדמת א"י. הוציא מס' מפות משובחות והיה אחד ממקורות מונזון. היה מודד בשירות הברון והיה לו רקע בקרטוגרפיה.
תקופת הזוהר של מונזון בקרטוגרפיה כ- 15 שנה, עד מלחמת העולם הראשונה.
מעבר מסמל לציור נמצא גם במפות. מפות ראשונות סמליות.מפות מונזון- פחות ציור, יותר מקרא מפה.
תהליך התפתחות המחקר הקרטוגרפי העביר:
1. פחות אלמנטים מצויירים ויותר סמלים
2. מעבר מציורי פנורמה במבט פנורמי
3. התפתחות שיטות לתאור תבליט
4.שינוי אוריינטציה ממזרח לכיוון צפון.
5. מעבר ממפות מצויירות למפות מדידה. מונזון מצייר נאמנה את המעבר למפות מודרניות.
ששון הצליח להגיע לכ- 20 מפות מדפוס מונזון. מס' לא מבוטל לבית דפוס קטן בתקופה קצרה.

מפת א"י וסוריה (1903) :

ניסן נתיב אספן מפות בדפוס עברי.
מונזון לא הדפיס ספרים . הדפוס הדפיס מפות, גלופות מזרח ומזכרות. מונזון מחזר סמלים ומפות.
שיטת הקיווקוו מוכרת ממפת ז'קוטין, פחד חלל הריק.היות והמפות הן כלי קודש מילאו את החלל הריק (הים והמדבר) באלמנטים מסורתיים כחזון שיבת ציון. נתיב השיט מאירופה ופסוקים מישעיה המבטאים את חזון הגאולה.
בפינה: הקדשות.
ששון טוען שהאלמנטים הקרטוגרפיים מוכרים עוד קודם לכן. תרומת מונזון היא הנגשת המידע לציבור העברי שלא היה זמין למפות הנוצריות.
המקור הוא בשנת 1903, אך הודפסו הדפסות חוזרות.המפות צבעוניות.
לזכותו של מונזון יאמר שהעבודות בצבע.
ישראל בלקינד מייסד בתי ספר עבריים הכיר את מונזון. הם תרמו זל"ז. יתכן ובלקינד דחף את מונזון להוציא את המפות.
מפת מונזון- מזכרת/ קידום מכירות יותר מאשר מפה.
זו הסיבה שהחוקרים המערביים לא התייחסו למפות היהודיות.
המפה מחולקת ל-3 שכבות:
שכבה תחתונה: מלוא כל הארץ כבודו.
מונזון בין הראשונים המביאים את הגלובוס לקורא העברי. מסד תפיסת העולם היהודית.
שכבה אמצעית: מקום ספציפי:
פנורמה שמעליה גלויות קטנות. בד"כ מקומות קדושים. מזכרת "לוח מזרח".
בד"כ גודל גיליון 50X 60/65 ס"מ.
יש 2 מפות שידוע עליהן: י-ם וצפת. כנראה היו מפות כאלה ל-4 ערי הקודש.
יתכן שמפת קליר השפיעה על תפיסת המפות.
בספרי לימוד גיאוגרפיה במושבות העבריות היו מפות ראשוניות. מפת בלקינד- מיוחדת מאד. מציגה חתכים של א"י. דיוק רב. המפות הודפסו בדפוס מונזון. הספר- לא.
מפה בצורת גלויה המציגה את מושבות יהודה ואת מושבות הטמפלרים.זה היה חידוש היות ובד"כ לא עשו זאת. במרכז: קרית ספר , בי"ס שהיה בשפיה ועבר לבן שמן.נסגר בשנת 1905.
מפה המתוארכת לשנות ה-20 בערך. אך ששון סור שמדובר בערך בשנת 1903 היות וביה"ס נסגר בשנת 1905. יתכן שהופץ כחלק משיווק המוסד החינוכי בבן שמן.
מפת סיני:
זו המפה הטופוגרפית הראשונה שמונזון מדפיס לפני מלחמת העולם הראשונה. מופיעים במפה דרכים בצפון סיני ומסילת ברזל.לדעת ששון יתכן ומדובר בסקר מקורות מים.

מונזון חי בין עידן מסורתי (מפה מצויירת) לעידן המודרני. מונזון מטביע חותם בל ימחק של שימוש במפה.
קהל היעד שלו הוא החסרון של דפוס זה. הוא משווק לאוכלוסיה הדתית. אין דרישות להעמקת חקר, הרבה טעויות. אך זה ענה על הצרכים . שימש בעיקר לפולקלור ולתיירות. כנראה הושפע משיק.
לדפוס מונזון יש תרומה בנגישות ובמודרנה ,בזמינות ובשינוי בתפיסה מנטלית של המפה בחברה היהודית.
מונזון פנה בעיקר לדתיים .
משנות ה-20 מתפתחת תעשיה קרטוגרפית בשל בתי הדפוס הפרטיים והמנדט הבריטי.
מונזון הוציא מפות ולא תמיד רשם את שמו. יתכן ומחק את שמו ממפות שהופנו לקהל לא יהודי.

ד"ר קובי כהן הטב: מפות התיירות הראשונות של ירושלים בעת החדשה:

עד ראשית המנדט הבריטי היו בארץ 10,000-15000 עולי רגל נוצרים,יהודים ומוסלמים בשנה.
בתקופת המנדט :סדר גודל של עשרות אלפים בשנה.
מנתונים בריטיים עולה שיא באמצע שנות ה-30: למעלה מ-100,000 תיירים בשנה.
במהלך מלחמת העולם השניה מס' התיירים מגיע ל-150,000. רובם- אינם תיירים אלא חיילים.
חיילים נספרו כמבקרים זמניים. השתמשו בשירותי התיירות (מסעדות,מוזיאונים,בתי מלון, בתי קפה, וכ"ו).
לקהל היעד חשוב שתהיה מפה להתמצאות.
המפה מתווכת בין המבקר לאתר.דרך המפה מקבל המבקר דימוי. סוכנויות תיור , מורי דרך ומפה- מתווכים בין התייר לאתר ויוצרים תמונת עולם.
מפה תיירותית משתמשת בסמלים ומבטאת תרבות. מפה- מצבור החלטות שמישהו החליט מה לשים ומה לא לשים.החלטות קרטוגרפיות , פוליטיות ,וכ"ו.
מפה היא למעשה שלב בהתפתחות היחסים בין מערך התיירות לתייר.
א"י עוברת משלב בו מברים בשנה מס' אלפי תיירים (רובם ממניעים דתיים) לשלב שבו מבקרים בה מאות אלפים שחלקם הגדול לא מגיע ממניעים דתיים.
מעבר ממפות צליינות למפות מגוונות ומכוונות לקהל יעד אחר.
מפת עיר הקודש ירושלים והסביבה (1910):
דפוס מונזון חתום עליה. מבטאת שלב סופי של מפת תיירות סכמטית. צפה המנסה לתת תמונה כללית של ירושלים המיושבת באותה עת. אין שימוש באיקונים מיוחדים.
פירוט רב יחסית של אתרים בשלהי התקופה העותמנית. ערב הפיכת ירושלים לעיר תיירות בינלאומית (בתי מלון,מוזיאונים שלא קשורים לכנסיה, וכ"ו).
בירושלים של תקופת המנדט תופיע מפת ספירידון, שהיא מפת האב טיפוס של מפות התיירות שיופיעו בתקופת המנדט.
ספירידון- היה בערוב ימיו נשיא החברה היוונית אורתודוכסית בירושלים. נולד בשנת 1894 בירושלים. בשנות ה-20 לחייו למד הנדסת חשמל והנדסה אזרחית בשוויץ. נישא לבת משפחת שומכר. הושפע מרעיונות שהתפתחו בשוויץ ליצור מפות תיירות מודרניות.כאשר חזר לירושלים לא הצליח להתפרנס ולכן המציא מפה שתבטא את התלת מימד.מצייר את המבנים המושלמים בראשית שנות ה-30 דוגמת רוקפלר,ימק"א, מלון פאלאס וקינג דיויד.מוציא את המפה בשנות ה-30. זו היא מפת התיירות הראשונה של ירושלים.היא יוצאת בדפוס הכנסיה היוונית אורתודוכסית ואח"כ בדפוס גולדברג. לראשונה: ירושלים נראית תלת מימדית. שמוש בגווני כתום וירוק.
על מפה זו נעשו מס' וריאציות.
על בסיס מפת ספירידון הוכנו מפות תיירות עדתיות. הודגש הבט מסויים במרחב העירוני של העיר.
לדוגמא: הרובע היהודי הודגש במפות שיועדו ליהודים.הבליטו בצבעים או ברישום בעברית. טשטשו חלק מההבטים הנוצריים והמוסלמיים.
שימוש לצרכים מסחריים:מלון קינג דיויד לוקח את מפת ספירידון ומקיף בעיגול אדום את המלון בשנות ה-30.

מפות תיירות צבאיות: 1946: יצאה מפה לחיילים הבריטים ע"י מחלקת ההנדסה הבריטית. הדגש היה על בתי קולנוע,בתי מלון,מפקדות ראשיות,וכ"ו.

מונזון היה כנראה ער לשינוי שעוברת ירושלים.טוען שבמהלך שנות ה-30 וה-20 יש שיתוף פעולה בין מונזון לפרסום מפות תיירות.

מפת תש"י:

יורשי מונזון הוצאו לאור בשנת 1950 את מפת סטימצקי, משנת 1942.
מונזון התחבר כנראה לסיפור התיירות המודרני של ראשית המאה ה-20. במהלך שנות ה-20 וה-30 לא היה שותף לפרסום מפות תיירות שיצאו בירושלים.
לקראת שנות ה-40 וה-50 יש שיתוף פעולה עם מפת סטימצקי (מפת תיירות ששמה דגש על ירושלים).

זו מפה בעלת אוריינטציה יהודית מובהקת. נותן תחושה שירושלים המערבית מאד גדולה.
ריזולציה גבוהה מאד ברובע היהודי. הרובע המוסלמי לעומתו דליל מאד.
בתש"י לקחו את מפת 1942 הוסיפו את הגבול, מובלעות וקו שביתת הנשק.




 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319