תקצירי ימי עיון

 עליה לרגל בעקבות קברי צדיקים:

 תקציר יום העיון שהתקיים בשיתוף עם יד בן צבי והאגודה לאמנות יהודית
 ביום ג' 21.7.09  ביד בן צבי

פרופ' דוד קאסוטו: חילופי נוסחאות בתיאור אתרים מקודשים בין עברית לאיטלקית
אצל מ"ח קאפסוטו (1734):

מקור השם קאפסוטו הוא מהעיירה קאפסה במפרץ גאבז בטוניס.מוצאם ממגורשי ספרד.
משה חיים קאפסוטו היה מומחה לאבנים טובות, ונסע בעולם בשרותו של הדוכס . נסע לא"י בשיירה של יהודים שומרי מצוות דרך קהיר ואלכסנדריה. מתאר את טרדות הדרך והקשיים שפקדו את השיירה .
בתאוריו התמציתיים ניתן למצוא תאורים על אורחות החיים של יהודים ולא יהודים וכן של דמויות ספציפיות בהן נתקל. המשפחה פרסמה רק את הקטעים הקשורים למסעו לא"י. לוקח עימו למסעותיו את בנו הקטן (בן 3-4) יעקב אפרים ואת עוזרו יצחק מנוח גאליקו, מתוך כוונה להשאיר את הילד בחברון.לימים בשנת 1939, כשסבו של דוד קסוטו הגיע לארץ, הוא פגש את הצאצאים והמשפחה התאחדה.
קפסוטו מתאר חי וצומח באופן הומריסטי. לעומת זאת תאוריו בעברית-תמציתיים.
מ"ח קפסוטו מתאר בכתביו את ביהכ"נ "עזרא הסופר" בקהיר (בו התגלתה הגניזה הקהירית).מתאר ביכ"נ ללא תקרה. יתכן והיה מקורה קודם לכן, והתקרה קרסה. (התקרות במצרים עשויות מבוץ וענפי תמרים, ולכן לא החזיקו מעמד לאורך ימים ושנים).
קפסוטו מתאר בית כנסת עם שתי תיבות (בימות) , שאחת מהן עתיקה ומתפוררת. מתאר את גני הירק סביב בית הכנסת ואת המהמורות ש"יש אומרים" שמרו שם את התבואה בימי יוסף. כאשר מציין קאפסוטו "יש אומרים" מלמד הדבר על הספקות שהעלה קפסוטו בנדון. ספקות אלו שבים ומועלים על ידיו בנוגע לסברה שאליהו התפלל בבית הכנסת.
קאפסוטו מתאר את מערת המכפלה בחברון באופן תמציצי בעברית. בגרסה האיטלקית הוא מפרט יותר:
מנורה דולקת ברחבות השונות של מערת המכפלה: אברהם-שרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. "ויש אומרים" גם קברי אדם וחוה.
לא רצה לספר סיפורי בדים.
מקום מגוריו בירושלים היה בכנסיית המושיע ולא בשכונה היהודית. מתאר איך הגישו לו בכל בוקר כוס שוקולד מהביל. כנראה לא הקפיד קלה כבחמורה.
קפסוטו מתאר את ארבעת בתי הכנסת הספרדיים: מתחם של בית כנסת מכוסה (ריב"ז) ותלמוד תורה מכוסה, ושתי חצרות לא מקורות.(כנראה ביהכ"נ האיסטנבולי וביהכ"נ האמצעי).רק אזור התיבה ואזור ארון הקודש היו מקורים.
ע"פ תקנת עומר אסור היה ליהודים לתקן בתי כנסת ולהקים בתי כנסת חדשים. אסור היה לקרות חצרות פתוחות. הקירוי נעשה לאחר מרד הפלחים ועזרת היהודים לאברהים פאשה, שכאות תודה התיר להם לקרות את בית הכנסת.
מתאר שבכל אחד מבתי הכנסת התפללו במניין 3 תפילות.לא מזכיר את שריפת בית הכנסת החורבה.
מודה לאשתו רחל כפיצוי על שלקח את הילד עימו בלי לבקש את רשותה.
מזכיר את אבן השיה,גבעת שאול,קברי הסנהדרין, קבר שמעון הצדיק,חצר המטרה,קבר חולדה, קבא זכריה, יד אבשלום.
כותב בעברית בכתב ידו. לדעת פרופ' קסוטו העתיק חלק ממדריך קיים. העיר את הערותיו על הכתוב.
גם כקברן.

שרה ברנע: סיור בין מצבות צדיקים בהר הזיתים, ע"פ רישומיו של ר' אשר לייב בריסק  

ר' אשר לייב מבריסק היה הסוקר הראשון של הר הזיתים.הוריו נולדו בבריסק, ועלו לצפת. לאחר הרעש בצפת בשנת 1837 עלו לירושלים.למד בעץ החיים. מתקרב למשכילים דרך כתיבה ב"חבצלת".טאטא רחובות בכדי להתפרנס. נפטר בד' כסלו 1916.
1901 -מתחיל לכתוב כדי לזכור שוכני עפר בהר הזיתים. הוציא 40 חוברות, בכל חוברת 4 חוברות.
אחרי 1967 חוברות אלו סייעו מאד בשיקום בית הקברות בהר הזיתים.
בין החותמים על "הסכמה" לחוברות: הרב יש"א ברכה, הרב דוד אלקלעי, הרב יוסף חיים זוננפלד,ר' שלמה זלמן בהרן ואריה לייב הורביץ.
קברי הצדיקים הידועים בהר הזיתים: אור החיים (הילולה:ט"ו תמוז), ר' שלום שרעבי- (הילולה:י ' שבט) ור' עובדיה מברטנורא (הילולה ג' סיון ).
ר' אשר לייב מבריסק רשם בחוברות על המצבות השונות. על מס' מורמים מעם הוא פרט.
1832- הקבורה בהר הזיתים בעיקר בעמק יהושפט. מהמאה ה-17 היה נהוג להקבר ע"י קבר זכריה כסגולה.
ר' עובדיה מברטנורא (הגיע לארץ ב-1488) מתאר מציאות עגומה בה אין מספיק יהודים בירושלים, ולכן הוא מתפקד כקברן.
1862- ציור : ניתן לראות קברים שנעלמו בחלק הדרומי של הר הבית.קבר זכריה מוקף בקברים.
1960- הירדנים עורכים חפירה ארכיאולוגית ומסלקים קברים ע"י קבר זכריה.
בסלילת הכביש הם שופכים סוללת עפר על הקברים בחלקה הבוכרית. כיום חושפים מחדש את החלקה.
ר' אשר לייב מבריסק מזכיר ברישומין מס' אנשים:
הרב אברהם יצחקי: קבורה מוקדמת בהר הזיתים.נפטר בגיל 68. כנראה הראשון שנקבר בחצר זכריה הנביא.
ציון זכרו של סבו של החיד"א, ר' ישעיהו אזולאי. נפטר ב-1732
ציון אברהם רוזאניס (רב בקושטא). נפטר ב-1744. עלה בזקנותו לירושלים. החיד"א זכה להקביל פניו. עלה עם ר' גרשון מקוטוב.
ציון ר' חיים אבולעפיה - הזקן:
סבו של ר' חיים אבולעפיה מטבריה. פרומקין מזכיר שמצבתו לא נמצאה. נקבר בתוך קבר זכריה.המצבה נמצאה זרוקה.
אברהם שלמה זלמן צורף: ממקימי החורבה, דמות חשובה עבור ר' אשר ליייב.
מצבתו ומצבתת רעייתו חסיה לא נמצאו יען הקברים חוללו ע"י הירדנים.
במתחם קבר זכריה נקברו יהודים ספרדים,אשכנזים וחסידים.
בתצלום מ-1942 המתעד את עצרת הישוב הישן כאשר נודע האסון שפקד את יהדות אירופה, ניתן לראות את הקברים הרבים בנחל קדרון.
ר' ישראל אלגזי- היה הראשון לציון שנה אחת.התפלל בבית אל. הגיע מאזמיר. היה אביו של הרב יום טוב אלגזי שכיהן 26 שנים כחכם באשי.
1777- שנת פטירת הרש"ש. קהל חסידים- מקובלי בית אל.
בבית הקברות האשכנזי נקברו ר' שמואל סלנט, הרב אורבך,הרב דיסקין והרופא בנימין רמטינגל שנפטר מהכולרה בשנת תרכ"ו.

ד"ר דורון בר/ מקבר דוד ועד סלע החורבן- מקומות קדושים ליהודים במדינת ישראל
1948-1967

בשנות החמישים והשישים מעטים יחסית פקדו את המקומות הקדושים. המקום החשוב ביותר: הרציון וקבר דוד.
שז"ך (שמואל זנוויל כהנא) ד"ר ורב, מנכ"ל משרד הדתות. אחראי לפיתוח המרחב המקודש בהר ציון.
הוא התמודד עם שתי בעיות :

  1. הארץ וירושלים היו מחולקות:

עד 1948- היהודים יכולים לעלות לרגל. המקומות המקודשים: כותל, מערת המכפלה וקבר רחל אחרי מלחמת העצמאות נמצאים בשטח ירדן.
עד מלחמת העצמאות המקומות הקדושים באחזקה מוסלמית. (מערת המכפלה, קבר דוד).יהודים בקרו בקבר דוד בחג השבועות. נאלצו להסתפק במצבת דמה, סמוך לחדר הסעודה האחרונה.
הגליל היה מוקד חשוב לעליה לרגל למרות ריחוקו והמתח הלאומי בין יהודים לערבים.
לפני 1948- הגיעו אלפים לקבר רשב"י בל"ג בעומר.
2.. דומיננטיות של המקומות הקדושים לציונות (דוגמת הר הרצל,תל חי,מצדה). המדינה טיפחה את המקומות הקדושים לה.

בשנת 1954 הוציא משרד הדתות חוברת ובה הופיעו אתרים קדושים ליהודים בגבולות 1948 :הר ציון, צפת, מירון, חיפה, קברי הסנהדרין וקבר דוד.
מערת אריה- בשולי בית הקברות המוסלמי של ממילא, באמצע גן העצמאות.

הר ציון וקבר דוד טופחו להפליא : מרכז עליה לרגל חשוב. כתרי ספרי תורה על המצבות.
1948- הקבר מכוסה בפרוכת ירוקה מוסלמית. החיילים החליפו בדגל ישראל.
משרד הדתות קבל את הטיפול בקבר והחליף בפרוכת תקנית. הניחו 22 כתרי ספרי תורה.
(לזכר מס' המלכים בשושלת בית דוד)..
נתיב העליה להר ציון היה חשוף לקו האש הירדני.
עשרות אלפים בשלוש הרגלים בהר ציון.
כהנא יוצר סביב קבר דוד חדרי תצוגה. חדר העדות (עדות למקומות הקדושים מעבר לגבול: דגם החורבה,הר הבית , אבן מהכותל במרכז החדר., רשימת בתי הכנסת החרבים ברובע.). חדר זה משמש כיום מבנה של ישיבת התפוצות.
כהנא מפתח מערך שלם של חגים וימי זכרון הנקשרים להר ציון.
פורים 1950: ניטעה גינת הדסים לזכר אסתר- הדסה.
ראש השנה- חלוקת רימונים.
ט' באב- נהירת עולי רגל לגג המבנה ותצפית על בית המקדש החרב מרחוק.

כהנא ניסה לפתח את האתר כאתר לאומי. גורמים רשמיים הגיעו לסיור בהר ציון, טקס פתיחת חגיגות העשור למדינה נפתחו בהר ציון. (1958).

חדר הנשיא- קשור לחיים ויצמן, שלא פקד את הר ציון.
במלאת לנשיא חיים ויצמן 75 שנה כהנא מקדיש לו שני ספרי תורה: אחד ברחובות והשני  לחדר הנשיא.
אוסף בו נמצאים סמלים הקשורים למעמד הנשיא. שימש באופן סמלי את הנשיא.
לעומת ויצמן בן צבי פקד הרבה את החדר בהר ציון.

מרתף השואה: בשנת 1949 הגיעו חפצי קודש מאירופה לארץ. משרד הדתות חיפש מיקום
לחפצים אלו. בשנה זו הגיע מטען של אפר לירושלים והוטמן בבית הקברות בסנהדריה.
את הארון הטמינו במרתף השואה. ניצולים רבים הרגישו ניכור ביד ושם וקרבה למרתף השואה.
יד ושם היה אזרחי,גדול ומנוכר. כהנא הציע מקום יותר פשוט ועממי.שמר על יחסים עם הניצולים.

מלבד בירושלים כהנא פעל גם בפריפריה. נהג לחבר בין מטרות למקומות.
לדוגמא: סלע החורבן- ארץ החיים,ע"י צומת שמשון.
ע"פ המסורת: בחור צעיר וחזק הרים אבן גדולה כדי לעזור לירושלים הנצורה בידי הרומאים. כאשר
ראה את העשן המיתמר באופק הבין שירושלים חרבה. באותו שתוחלתו נכזבה כרע תחתיו ונקבר תחת האבן.עד היום מדליקים נרות לזכרו.
למרות הביקורת עליו מהאקדמיה, כהנא לא נרתע.

ט"ו בשבט 1949: אשל אברהם בבאר שבע.כהנא נוטע 13 עצי אשל. המקום שימש כאתר עליה לרגל
בעיקר בט"ו בשבט.

מלחמת ששת הימים הביאה לקריסה במעמדם של המקומות הללו. כאשר הכותל קיים אין צורך בקבר דוד.
כהנא הניח תשתית בחלק מאזורי הארץ שעל גביהן מתפתח המרחב המקודש בשנות ה-70 ושנות ה-80.

גליה גביש / מאיר רוזין- מזכרות מארץ הקודש:

מאיר רוזין בנה מזכרות לתיירים , ונודע כאחד מציירי הנוף הראשונים. רבות מיצירותיו אבדו.
מרבית האוסף התקבל מעליזה וולוך. החומרים נמצאו בקופסת פח.ניתן לראות את התבליטים
שהכין מעץ זית. רוזין התפרנס גם מהכנת שלטים. ביצע את השלט לכבוד הקיסר וילהלם השני.

בין היתר, הכין קופסאות מעוטרות בציורי המקומות הקדושים.נהג להדביק גלויות ישנות על הקופסאות.(מערת המכפלה, אבן השתיה, כותל, נמל יפו).
שימוש בצדפים- מאפיין את יצירתו של רוזין.
למד 3 חודשים יציקת גבס בבצלאל. הכין נגטיב ליציקת תבליט של הרצל. קבל היתר מרבנים להכין מזכרות לנוצרים ומוסלמים לצורך פרנסה.
ניתן למצוא בין המזכרות שהכין: אלבומי פרחים מיובשים, ציורי מקומות עליה לרגל,אוסף דוגמאות לרקמה,גלויות, ןעוד.

חצב וגילף באבן רכה מקומות קדושים כמזכרות מארץ הקודש: יד אבשלום,קבר רחל, נבי סמואל.

1898- חוברת שהודפסה בוינה. הגלויות פותחו לתערוכה מנגטיב זכוכית נמצא בעזבונו של רוזין.
מקומות קדושים ונופים  של א"י. חלק מהצילומים מקורם בציורים של בני התקופה.ארבעת ערי הקודש מופיעות לצד מושבות העליה הראשונה: יסןד המעלה וראש פינה
1910- מפת התיירות הראשונה בעברית. הודפסה בדפוס מונזון.מופיעים בה רשימת המקומות המומלצים לביקור.

1912- מודל החורבה: שחזור המבנה כיום ע"פ מודל זה. נחשב למקום קדוש.

רוזין הכין דגמים ודוגמאות שונות כדי למכור בחו"ל. לרוע המזל בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה, ורוזין נותר עם החובות.
הוא מת מרעב בשנת 1917.

 

 

 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319