תקצירי ימי עיון

תקציר יום עיון בנושא איקונוגרפיה וליטוגרפיה שהתקיים בשיתוף עם האגודה לאמנות יהודית
בחצר סרגיי ביום 29.3.09  :

דפוס חדש בציון/ פרופ' שלום צבר
* בפריטים מדפוס מונזון יש סימבוליים יהודיים (עטיפות שוקולד,תווית לשמן, דמות המרגלים על תווית מיץ ענבים) .
בית חרושת לשוקולד ייצר שוקולד עם ציור יציאת מצרים וכיתוב :"כל המרבה לאכול שוקולד נועם הרי זה משובח".
האריה מופיע רבות בדפוס מונזון.האריה מופיע בתודעה כסמל יהודי.
*בדפוס מונזון הדפיסו לוחות לקישוט הבית היהודי, והם שלל מוטיבים מהעבר ומההווה.
לדוגמא: אבלי ציון: בית המקדש במרכז.תמונת גולים אבלים על נהרות בבל. המקור: ציור של אדוארד בנדימן.
(1832).בנדימן התנצר 3 שנים מאוחר יותר.
מבחר גדול מתמונותתיו של בנדימן הגיעו ל"מזרח".
בא"י לא צריך לוח מזרח. הרעיון הגיע ממזרח אירופה לא"י.
צבי קדש: ברמץ ספר שלא רצה לרשום: מו"ל מונזון.
*תמונת עקידת יצחק:סגנון בארוק. השפעה מרמברנדט.
* 1913- משה בן יצחק מזרחי אמן עממי. נולד בטהרן.בשנת 1890 עלה לארץ. הגיע לירושלים מצפת.
היה זגג והיתה לו חנות בעיר העתיקה בירושלים. בשעות הפנאי צייר.
מונזון הדפיס לו את רוב הליטוגרפיות.
חלוקה ל-3 מישורים. כתובות שנותנות הסבר על הדמויות. (ע"ע: בית הכנסת בבית אלפא). מזרחי משתמש במדרשים. (אברהם עטוף בטלית כי הוא מקריב קורבן. עקדת יצחק ע"פ מודל הקרבנות בבית המקדש).
אותה תמונה הודפסה מס' פעמים במס' צבעים. יצחק מחזיק בידו ספר "שם ועבר". אברהם ע"פ המדרש אמר לשרה שהוא לוקח את יצחק ללמוד תורה בבית המדרש של שם ועבר. נערי אברהם נראים כחיילים תורכים.
ע"פ ציור העקדה באסלם: המלאך גבריאל מוריד את האיל מהשמים.עיני יצחק מכוסות.
באיסלם יש מחלוקת: אם העקדה בכעבה- ישמעאל
אם העקדה באבן השתיה- יצחק.

  • צלחת פדיון הבן : לבוב , ראשית מאה 19.

שני נערים מעשנים וחמור.
במגזרות נייר ממזרח אירופה : למלאך יש אותה תנוחה כפי שיש אצל מזרחי.

  • לובוק- מקור רוסי. הדפס מהמאה ה-19. נפוץ ברוסיה. המטרה: לעורר רגשות דתיים.
  • ברורה מלובוק מזרח אירופי.
  • הלוויית יעקב:הסברים באידיש.השפעה מזרח אירופית.
  • צבר טוען שהדפס הרוסי -פולני חיקה את הפרטים מדפוס מונזון.
  • מזרחי הכניס את הפיוט "הנעקד" ומשם הגיע למזרח אירופה. הדפס רוסי המבוסס על מקור מא"י
  • בארץ: משמש כקישוט לסוכה. בדפוס מונזון נערי אברהם הופכים לחיילים תורכים. הר הבית ברקע.

מתקשר לאמנות עתיקה: ביהכ"נ בדורה אירופוס עקדה ע"י ביהמ"ק.

  • שנת 1926: יצירות אחרונות של מזרחי. כנראה נפטר בשנת 1930.

דגל ישראל על הר הבית. המופתי הביא ציור זה כסימן לשאיפות היהודיות על הר הבית.

  • שטיחים:
  • שטיח מקאשאן ובו העתק מפוסטר העקדה. כותל, בכל השטיחים יש תאריך: ששי בשבת ראשון לחודש טבת ת"ר (8 בדצמבר 1839).

בפעם הראשונה מופיע דימוי הכותל עם הברושים.
צבר טוען שמדובר בזיוף.לא יתכן שביום אחד הסתיימה טוויית 7 שטיחים.

אריק קלמניק: הדפס ליטוגרפיה:

הדפס- מדפיסים את האותיות הבולטות
תחריט: מדפיסים את השקעים.
המכבש שולה את הצבע החוצה.
הדפס: בין שתי וערב יש נקודות לבנות.צריך להוציא את הנקודות עם מפסלת.
בעבודת הליטוגרפיה צריך דיוק רב. היחס בין השמן למיםצריך להיות מדוייק.
שלבים:1. מים על אבן
2. שמן על אבן
3. העברה במכבש עד שהאבן משחירה.
צורבים את האבן אחרי הציור עם גומי ערביקום (שרף עץ השיטה).

דפס מערבב גומי ערביקום עם 5-6 טיפות חומצה חנקנית ומעביר על אבן. במקומות המצויירים  החומצה לא פועלת כי זה מוגן ע"י השמן.
ע"פ התפיסה הדפס יודע מה הכמות החומצה המדוייקת הנדרשת.
דפוס מונזון הוא דפוס מסחרי. על נייר העתקה העבירו כל 200 עותקים לאבן אחרת היות ואי אפשר להדפיס יותר מ-200 דפים על אבן אחת.
5 גוונים: לכל צבע אבן

מוטי ברמץ:

זוכר עצמו כילד בן 4 בבית הדפןס  בבית ארזה. זוכר את עצמו ממיס את קוביות בגומי ערביקום. מרחו את הגומי ערביקום על הלוח כדי להפסיק את החמצון.
אסור להשאיר את האבן חשופה.
אבי שמעוןן ברמץ ז"ל נכנס לעבודה בבית הדפוס ביום פרוץ מאורעות 1936.
עבד בליטוגרפיה .ידע את המלאכה על בורייה.
היה בעל חוש טכני טוב.
1946- עשה את המעבר מליטוגרפיה לאופסט. הדפיס בצורה מסחרית.
חזון שמעון ברמץ ז"ל: חינוך הדור.

חינך דור של דפסים: דפוס קרית נוער: תעשיה וחינוך מקצועי משולב.





 


אודותינו
בנין המוזיאון
סאנטור - תנור מחמר
מכתש אבן
וילון פשתן
שלחן נחושת
הימעל בעד- מיטת שמים
תנורים ועששיות מפח
יצור יין
ארון מטבח
חפצים מספרים
פעילויות לחגים וחופשות
מה חדש במוזיאון
תמונות
פעילויות חינוכיות
סיפורים מירושלים
חידת המוזיאון
סיורים והשתלמויות
תערוכות מתחלפות
תקצירי ימי עיון
צור קשר
For English Speakers
 
 

 

  מוזיאון "חצר היישוב הישן" - טל: 02-6276319